שרון לינדנבאום נ' טריניטי מערכות מחשוב בע"מ ואח'

פסק דין

בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בגין עגמת נפש וכן תביעה לתשלומים נוספים, על רקע סיום עבודתה של התובעת בנתבעת. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לה, לפי הנטען, בגין התנהלותה של התובעת בעת סיום ההתקשרות בין הצדדים.

עיקר המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית, ולפיכך נדרש לתשתית העובדתית בהרחבה יחסית.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

הנתבעת היא חברה שעיסוקה בתחום המחשוב. לא הובאו בפנינו נתונים בדבר מכלול פעילותה, ואולם אין חולק כי הנתבעת התקשרה עם חברת אלאופ במסגרת פרויקט שראשיתו ככל הנראה בשנת 2001 שבו סופקו לאל אופ שירותים בתחום התוכנה, תחילה על ידי מר רמי שפט, שכיהן בעבר כמנכ"ל הנתבעת, ומאוחר יותר על ידי התובעת ועל ידי עובדים אחרים של הנתבעת.

התובעת, מהנדסת תוכנה במקצועה, עבדה בנתבעת החל מיום 9/1/05 ועד ליום 9/3/08. בכל תקופת העסקתה הוצבה התובעת לעבודה בחברת אלביט מערכות אלקטרו אופטיות (להלן אלאופ).

עובר לתחילת ההעסקה, ביום 2/1/05, נחתם בין הצדדים הסכם במסגרתו הוסדרו גובה שכרה החודשי של התובעת שעמד על סך 18,500 ₪, וכן התנאים הנלווים, לרבות זכאותה לרכב, ולהפרשות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות (נספח א' לתצהיר התובעת).

בהסכם אף נקבעו הוראות לעניין הדרכים לסיום ההתקשרות על ידי מי מהצדדים, וכן נקבעה הוראה מפורשת, הנוגעת לכספים שנצברו בקופת ביטוח המנהלים על חשבון פיצויי הפיטורים, ולפיה התובעת תהיה זכאית לכספים שנצברו על חשבון פיצויי פיטורים רק בהתקיים נסיבות המזכות בפיצויי פיטורים לפי החוק:

"8.1.3. החברה תשחרר לזכות העובד את הכספים שיצטברו ברכיב פיצויי הפיטורים שבפוליסה רק במקרה בו יבוא הסכם זה לידי סיום בנסיבות המזכות את העובד בתשלום פיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 "

סעיף 14 להסכם ההעסקה קובע תחת הכותרת "שונות", הוראות בדבר שינוי ההסכם ועיקרו כי אין לשנות מהוראות ההסכם אלא בכתב, במסמך שיחתם על ידי שני הצדדים:

"14.1 העובד אינו זכאי לתשלום ו/או זכות ו/או טובת הנאה בנוסף על האמור במפורש בהסכם זה, אלא אם ובאותה מידה שהדבר יסוכם בין הצדדים, יועלה על הכתב ויחתם על ידי שני הצדדים.

14.2 כל שינוי של הסכם זה או ויתור על קיום תנאי הקבוע בו טעונים מסמך בכתב בחתימת שני הצדדים, אחרת לא יהיה להם כל תוקף."

לאחר כשנתיים, בחודש אוקטובר 2006, ביקשה התובעת לסיים את עבודתה בנתבעת על מנת לעבור לעבוד באלאופ כעובדת מן המניין.

בעקבות בקשתה של התובעת לסיים את ההעסקה התקיים משא ומתן בינה לבין מר רמי שפט, אשר כיהן באותה עת כמנכ"ל הנתבעת, ובמהלך חודש נובמבר 2011 סוכם בין הצדדים כי התובעת תמשיך לעבוד בנתבעת עד ליום 9/3/08 (מועד סיום הפרויקט בו הועסקה התובעת), שכרה יועלה ל- 20,000 ₪ באופן רטרואקטיבי, מחודש אוקטובר 2010, וכן הוסכם כי עם סיום ההעסקה ביום 9/3/08, וככל שהתובעת תרצה לסיים את ההתקשרות, היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורין, ולתמיכת הנתבעת בקבלתה לעבודה בחברת אלאופ.

עקרי ההסכמות הועלו על הכתב על ידי רמי שפט במסמך אשר לא נחתם על ידי הצדדים ואולם נכתב בו כדלקמן:

"עדכון חוזה מתאריך: 19/11/2006

1. החל ממשכורת חודש אוקטובר 2006 שכר היסוד יהיה 20,000 ₪ ברוטו.

2. מוסכם על גב' שרון לינדנבאום שעדכון השכר מחודש אוקטובר 2006 נובע עקב הסכמתה המפורטשת להמשיך לעבוד בחברת אלאופ באמצעות חברת טריניטי לפחות עד תאריך 08/03/08 (כולל) (להלן: התאריך הקובע).

3. באם הגברת שרון לינדנבאום לא תעבוד ברציפות בטריניטי עד התאריך הקובע מכל סיבה שהיא, התוספת שקיבלה לשכר היסוד כפי שהמופיע בס"ק (1) תבוטל וההחזר לחברה יקוזז ממשכורתה האחרונה.

4. באם הגברת שרון לינדנבאום תעבוד ברציפות בטריניטי עד התאריך הקובע, ולאחר מכן תרצה להפסיק את עבודתה בחברה תהא זכאית לפיצויי פיטורין ולתמיכת החברה בקבלתה לעבודה בחברת אלאופ.